התווחנו גם באולם ההרמאות של השירות המטאורולוגי בבית דגן. 

04.05.2008

יום א' שאחרי שבת. תחילת שבוע.

היום יוצאים לטיול.

קצת אחרי 7 התייצבו הראשונים בחדר האוכל. האוטובוס יזוז ב 08.00.

אסתרק'ה דאגה ללחמניות חמות. העגלות היו כבר מוכנות. החלב חם. המים והסודה קרים והכול טוב.

התחלה טובה ליום טיול.

האוטובוס התייצב בזמן. העמסנו כמה קרטונים פרי. כמה עוגות, ויצאנו לדרך.

בהזדמנות שיום העצמאות בעוד ימים, הוקדשו מילים שמספרות על ניסיונותיו של הצבא המצרי לכבוש את תל אביב, מיד עם הכרזת המדינה. ב15 במאי 1948.

יהודה סיפר על ההתקפה על קיבוץ נירים שהתיישב בדנגור הישנה. על קרבות הגבורה של חברים שעצרו בגופם התקפה מתואמת של שריון ורגלים, ויכלו להם.

בצומת יד מרדכי עצרנו לכמה דקות כדי לשמוע על הקרבות שהתנהלו במשך כ 4 ימים בסופם נסוגו המגינים והנקודה נכבשה על ידי הצבא המצרי.

המשכנו ל "גבעה 69 " , ממול לקיבוץ ניצנים, במקום שהוקמה אנדרטה זיכרון עליה נחרטו שמותיהם של הנופלים על המקום.

מסביב חורשה לא צפופה. שולחנות וספסלים למטיילים. וסימנים של מטיילים שביקרו בשבת.

את בתי הקיבוץ לא רואים מהגבעה. אבל הסיפורים על אותם ימים של קרבות, על נפילת הקיבוץ וההליכה לשבי של חיילים וחברים. על נטישת הגבעה ללא קרב ועל האנשים שפקדו וניהלו את הקרבות,
שמענו מיהודה. ואני ציטטתי מפי אחרים: "אין דבר יותר נתון במחלוקת בין המספרים כמו העבר".

והיות והמציאות של אותם ימים נתפסת ככישלון צורב, הרי כי הגרסאות נשארו סותרות ומי יודע אם יושבו אי פעם.

המשכנו לתחנה המטאורולוגית.

התקבלנו יפה. הוזמנו לשבת באולם הרצאות נאה. שקופית צבעונית בירכה אותנו בגדול והינו מוכנים לשמוע.

להגיד את האמת. אותי זה עניין מעוד. נושאים הקשורים למזג האוויר מונחים אצלי בזיכרון ברמה הבסיסית הנדרשת כדי להחליט עם לקחת מטריה או לא. הרבה מעבר לזה, לא התעניינתי בודאי שלא ידעתי על כיווני הרוחות בגבהים של 30 קילומטר ומעלה.

בהרצאה ממצא, קיבלנו הסבר מסודר על חיזוי, ועל מעטפת כדור הארץ. על השינויים התכופים המתחוללים בשכבות שמעלינו. על חשיבותו של המידע הרב המסופק לטסים בשמיים ולמפליגים בימים ועל השימוש המגוון שעושים במידע המצטבר.

על שיתוף הפעולה הבין לאומי ועל אלפי התחנות הפזורות ברחבי העולם המתפקדות ביחד כדי לאפשר חיזוי מדויק ככול האפשר של התרחשויות של מזג האוויר בכול מקום בעולם, בכול רגע נתון.

בסיור בשטח, הוצגו והוסבר המכשירים הרבים למדידת תופעות של מזג האוויר: רוחות. טמפרטורות. קרינה. לחות וכיווני רוחות ומהירותם. בשבילי, היה זה הסיור הראשון המסודר בנושא טריויאלי כזה.

ראינו הפרחת בלון למדידת נתונים בגבהים. בלון גדול, מלא הליום. בקצהו תלויה קופסת מכשירים ומשדר השומר על קשר עם תחנת קליטה על הקרקע. הוא התרומם במהירות ונאלם מעינינו.

סיפרו לנו כי בהגיעו לגובה של כ 30 אלף רגל, (במשך כ שעה וחצי) הוא מתפוצץ והמכשירים אמורים לצנוח בעזרת מצנח בחזרה. למחזיר את המכשירים הובטח פרס כספי. איך אמרו. לא לרוץ. מזה אי אפשר להתפרנס.

הבלונים מופרחים פעמיים ביממה. בו זמנית מתחנות רבות וביחד יוצרות מפה של כלל התנאים העוטפים את כדור הארץ. המידע המעובד משמש את החזאים בהערכת מזג האוויר לימים קדימה.

במזג אוויר נוח בהחלט, נסענו למסעדה. אטרקציה. תמיד המסעדה היא אטרקציה. "שער 1". על גבול יפו.

יצאנו מרוצים פלוס. נקי. אוכל טעים. חם. הרבה. וללא גינונים מיותרים. קינחנו בכוס תה ו"בחלווה" מתוקה, והמשכנו מרוצים למבצע הבא. טיול רכוב ביפו וברחובות תל אביב.

בעזרתו וברכתו של רון חולדאי, ראש העיר, זכינו למדריך נהדר שאירח אותנו בסמטאות יפו העתיקה וליווה אותנו ברחובות תל אביב, מסביר ומספר על מבנים ומקומות שרבים מבינינו עברו לידם פעמים רבות ורק עכשיו נתנו דעתנו על עברם, ייחודם וסיפוריהם השמורים בספר תולדות תל אביב המתקרבת לחגיגות ה 100 להיווסדה.

חלפנו על פני האנדרטה במקום שרבין נרצח. ובלחץ הזמן המשכנו בדרך הביתה.

נפרדנו מדורון המדריך. המשכנו ללא הפסקה עד הקניון ב "עד הלום". הפסקת קפה ועוגת שוקולד של מרים ועוגה גדולה של אסתרק'ה. שירותים ובשוונג אחד, הביתה.

ומה אמרתי ?

ברשות הנוסעים, הודיתי לשתי האילנות. ליהודה וגואל - המדריכים והמלווים. לנהג שלנו שהוביל והחזיר אותנו בבטחה ולכול מי שעזר, נסע, נהנה ויסכים איתי כי היה זה יום נאה לכולנו.

רשם: דני פלד.